את המדד החברתי הראשון פרסמנו עם תום מושב הכנסת הקודמת, שהתפזרה והלכה לבחירות. הקיץ האחרון היה בסימן פגרה, ארוכה מדי לטעמנו, וכאשר נערכו הבחירות וחברי הכנסת חזרו מהפגרה, הבטחנו להמשיך את מה שעשינו במושב הקודם – הלכנו למקום העבודה של הח"כים, בחנו אותם ואת העשייה שלהם בפועל, בדקנו את מידת המחויבות שלהם למשכן, ואת תוצאות הבדיקה שלנו אנחנו מפרסמים לפניכם.

 

תהליך הבדיקה שלנו היה פשוט:  לאורך כל המושב, צוות מצומצם מטעם הארגון (רכז מחקר, דוברת ורכז פרלמנטארי) בוררים את המוץ מן התבן ומסננים מבין כל הצעות החוק שעוברות במליאת הכנסת רק את הרלוונטיות למדד החברתי. צוות של 25 מצביעים, בהם מתנדבי המשמר, קיבלו מדי שבוע טופסי הצבעה בהם מופיעות הצעות החוק השונות, לצד דברי הסבר ופירושים הזמינים ב"מאגר החקיקה הפעילה שלנו".

 

בהצבעה על כל אחת מהצעות החוק נדרשו המצביעים לשקול אותן ע"פ הקריטריונים הבאים: הבטחת דיור לכל אדם, הבטחת זכויות בתחום התעסוקה, הבטחת מזון ומים, הבטחת בריאות גופנית ונפשית, הבטחת חינוך והשכלה, הבטחת ביטחון סוציאלי, הבטחת אפשרות פרנסה,  חלוקת משאבים וניהול המשק, מניעת אפליה בהצעות החוק, השתתפות דמוקרטית.

 

המצביעים סימנו את הקריטריונים הרלוונטיים לכל הצעות החוק, ונימקו את בחירתם בשפה חופשית. אלו הם הנימוקים המצורפים להחלטות בעניין כל הצעות חוק. במידה ו75% (או יותר) מהמצביעים תמכו או התנגדו להצעת החוק, התמיכה או ההתנגדות תהיינה מלאות.  50%-74% יובילו לתמיכה או התנגדות חלקית. בנוסף, נדרש כל מצביע לדרג את חשיבותה של הצעת החוק (בסולם של 1-4 , כאשר 4 היא 'חשיבות רבה מאוד'), לפי קריטריונים של עומק השפעת הצעת החוק וכמות האנשים שיושפעו ממנה במידה ותאושר. כאן תוכלו לקרוא את הנימוקים שלנו להתנגדות או התמיכה בכל הצעת חוק עליה הצבענו.

 

ולסיכום: הצבעה חברתית של חבר כנסת הובילה לנקודה חיובית, הצבעה אנטי חברתית מעניקה לח"כ נקודה שלילית, והימנעות מהצבעה או היעדרות - לא מעניקות ניקוד לח"כ. הציון הסופי של חבר הכנסת מורכב מסכום הנקודות שצבר, חלקי מספר ההצבעות שלו, כפול 100.